המשפט המטלטל של אייכמן שינה מן היסוד את האופן שבו חנה ארנדט הבינה את הרוע האנושי. היא נדהמה לגלות שאייכמן היה פקיד אפרורי שציית לפקודות בעיוורון, ושהרוע שלו לא היה רדיקלי ושטני, אלא דווקא רוע סתמי ובנאלי. ביום השנה ה-49 לפטירתה, נקרא בספרה "אייכמן בירושלים – דוח על הבנאליות של הרוע", נעמיק במחשבתה של ארנדט, ונשאל כיצד כל זה קשור לגבולות הציות בימינו.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

קשה לדמיין כיצד היה נראה העולם בלי ציות, המבטא את האמון שאנחנו רוחשים זה לזה, ומאפשר למערכות חברתיות לתפקד ביעילות – ממשפחות, דרך ארגונים ועד למדינות. אך כיצד העולם ייראה אם נציית לגורמי סמכות ללא סייג? בפרקים הקרובים נצא למסע בעקבות הצייתנות, סכנותיה וגבולותיה, שיתחיל בפרשנות המכוננת של אריך פרום, הטוען שהאנושות נוסדה ברגע של אי-ציות, ושהיא עלולה להיחרב ברגע של צייתנות עיוורת.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

עוד לפני שהגיחו לאוויר העולם, כבר נגזר על התאומים לקנא ולהתחרות זה בזה במשך כל ימות חייהם: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר". בפרק נעקוב אחר היחסים המקולקלים של עשו ויעקב, נעסוק במתח שבין רעיון אחוות האחים לסיפורי האחים בספר בראשית, ונשאל מה עלינו לעשות כדי להפוך מיעקב לישראל.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi